עשר העצות הכי טובות לגיטריסט

כתבה מגניבה שהתפרסמה באתר של גיבסון:

Pete Townshend (told to Guitar World in 1997): “I played guitar for ten years before I realized it wasn’t a weapon.” 

http://www.gibson.com/en-us/Lifestyle/Features/best-advice-0221-2011/ 

תווים ראשונים: מי פה סול

אחרי שלמדנו לזהות מרווחים מוזיקלים על הגיטרה נלמד לזהות שלושה תווים ראשונים.

התו הראשון יהיה מיתר ראשון פתוח הלא הוא התו מי(גבוה), ננגן אותו באופן כזה:
הבוהן מונחת על המיתר השני והאצבע הראשונה נמצאת מתחת למיתר הראשון, זאת היא העמדת מוצא שלנו.
לאחר מכן בשביל לפרוט יש להרים את האצבע הראשונה ולמתוח את המיתר ממש מעט ולשחרר
זאת צריכה להיות פעולה פשוטה ללא הרבה כח או מאמץ.















לאחר מכן ננגן באותו אופן את הצליל פה, רק שכעת עלינו ללחוץ על השריג הראשון במיתר הראשון(מאחר ופה הוא חצי טון אחרי מי). כמנגנים יש לשים לב לכמה דברים חשובים:

1. בוהן תמיד מאחורי הצוואר ובאמצע הצוואר, היא לא צריכה לאגרף את הצוואר ולא צריכה להיות גבוה או נמוכה מדי בצוואר
2.צריך להיות רווח בין כף היד לבין הצוואר, וזאת שוב כדי לא לאגרף את הצוואר וליצור בעיות בזווית הלחיצה או כאבי שרירים.
3. האצבעות צריכות לבוא בקשת וללחוץ בעזרת כרית האצבע(יש לשים לב שאין ציפורניים בכלל)
4. יש ללחוץ כמה שיותר בסוף השריג אך לא על הברזל עצמו, וללחוץ חזק

כעת נסו לנגן את פה כשהאצבע הראשונה לוחצת על שריג ראשון, ומיד אחר מכן שימו את אצבע שלישית על שריג שלוש באותו מיתר ונגנו את התו סול

עכשיו נסו לנגן אותם ברצף ולהתרגל ללחיצה על השריגים

להבין צלילים ומרווחים בגיטרה

דו רה מי פה סול לה סי דו - כולנו מכירים את הצלילים האלו ממתי שאנחנו קטנים, אבל מה בעצם הצלילים האלה אומרים? איך מוצאים אותם על הגיטרה?

ובכן, בתור התחלה אנחנו צריכים להבין שבין כל צליל לצליל יש מרחק שנקרא מרווח מוזיקלי, המרווחים המוזיקלים הבסיסיים הם: טון וחצי טון.
בין צלילים מסוימים יש מרווח של טון ובין צלילים מסוימים יש מרווח של חצי טון, המרווחים האלה מתבטאים בכל כלי בצורה שונה, למשל בפסנתר המרווח בין קליד לבן לקליד לבן שיש בינהם קליד שחור הוא טון, לעומת זאת המרווח בין קליד לבן לקליד לבן ללא קליד שחור בינהם הוא חצי טון, ולבסוף המרווח בין קליד לבן לקליד שחור הוא גם חצי טון.

בגיטרה כל זה מתבטא קצת אחרת, מאחר ובגיטרה יש לנו מערכת שריגים שנמצאת על הצוואר - השריג הראשון מתחיל מכיוון ראש הגיטרה והשריג האחרון קרוב יותר לתיבת התהודה(או ליד הפורטת). השריגים מתחלקים ע"י ברזלים(סוג של מתכת תיל) שנחצבת בתור הצוואר. את השריגים אנו מחלקים למספרים ולרוב הגיטרות יש מספר נקודות על הצוואר שמסמנות את השריג השלישי החמישי התשיעי והשתיים עשר.

טון בגיטרה יהיה מרווח של שני שריגים:

חצי טון בגיטרה יהיה מרווח של שריג אחד:


















כך למעשה אנו מגלים שאין לנו קלידים שחורים ולבנים בגיטרה, רק שריגים, ועלינו לדעת איזה צליל נופל על איזה שריג(ובהמשך נגלה כמה דרכים איך להבין זאת בקלות)


לפני כל זה עליי לדבר על המרווחים אשר קיימים בין הצלילים שהזכרנו למעלה(דו רה מי..):








שימו לב שרק בין מי לפה ובין סי לדו יש חצאי טונים, כל השאר הם מרווחים של טון.
למי שרוצה להתקדם מומלץ ורצוי לזכור בעל פה את המרווחים.


עכשיו, עלינו להבין מאיפה כל מיתר מתחיל, למעשה כל מיתר הוא צליל אחר - הגיטרה מכוונת כך בכוונה והמיתרים מקבלים כל אחד צליל משלו:

הדבר ההכרחי הראשון שעליכם לעשות הוא לזכור את השמות של המיתרים הפתוחים בעל פה.
שימו לב שהמיתרים מתחלקים גם למספרים:
מיתר מי נמוך הוא 6(המיתר הכי עבה)
ומיתר מי גבוה הוא 1(המיתר הכי דק)

מה זה אומר שכל אחד מקבל צליל משלו? זה אומר שאם פורטים את המיתר בלי ללחוץ על שום שריג זהו הצליל שאליו המיתר מכוון(כמובן שרק אם כיוונו אותו עם טיונר או בדרך כיוון מדויקת אחרת)
למיתר פתוח אפשר גם לקרוא שריג אפס מאחר והוא סוג של שריג שממנו אפשר לעבור מרווח של טון או חצי טון קדימה, כפי שנגלה כאן:

זה נראה מסובך אבל זה מאוד פשוט, אני אוהב לחשוב על כל מיתר בתור קו עצמאי של קלידים של פסנתר כדי לעזור לדמיין את הצלילים על כל מיתר.
לסיכום, תרגיל קצר:

נסו למצוא באיזה שריגים על מיתר 1(הכי דק) שמתחיל במי(כאשר מנוגן פתוח) נמצאים התווים פה סול ולה
תוכלו לבדוק את התשובות שלכם בשיעור הבא